גיטין פ״ו א:י׳-י״א

מהדורה: מהדורת וויליאם דייוידסון - ארמית המנוקד

10 רשב"א פתח ↗

גמרא: והא איכא גט קרח וכו' הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן. כלומר דאית להו התם נמי הולד כשר מאי איכא למימר התם תצא הכא לא תצא, וכתב הרמב"ן נ"ר דמהא דאמרינן דגט קרח לרבנן תצא אף על פי שהולד כשר שמעינן מינה דכל פסולי הגט שאמרנו במסכת גיטין פסול סתם אף על פי שאינו פסול אלא מדבריהם אם נשאת תצא אלא שאין הולד ממזר לרבנן וקיימא לן כותייהו, דהא גט קרח לא שנינו בו אלא שהוא פסול סתם ואפילו הכי אמרינן הכא דלרבנן תצא ואף על גב דליתיה אלא משום גזרה, והלכך כתבו על עלה של עציץ שאינו נקוב דפסליה רבא גזרה שמא יקטום, והכותב טופסי גיטין לרבי אליעזר דפסיל לה גזרה אטו תורף כדאיתא בפרק כל הגט צו, ב, וכתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה לפי מה שפירש בו רבנו תם ז"ל בפרק כל הגט וכן כל כיוצא בהן בכולן לכתחלה לא תנשא ואם נשאת תצא, אלא שאם היו לה בנים מן השני לא תצא שאם אתה אומר תצא נמצא אתה מוציא לעז על בניה כדאמרינן בשילהי הזורק, ועוד ראיה מדאמרינן בשמעתין הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן מאי איכא למימר התם תצא הכא לא תצא, ואקשינן הניחא למאן דאמר הכא לא תצא אלא למאן דאמר תצא מאי איכא למימר, ומאן שמעית דאמר תצא רב כדאיתא בסמוך ואיהו הוא דאמר אין לה בנים תצא יש לה בנים לא תצא, ואי סלקא דעתך בשאר גיטין פסולין אף על פי שיש לה בנים תצא, לימא ליה התם אפילו יש לה בנים תצא הכא יש לה בנים לא תצא אלא שמע מינה כל שהולד כשר יש לה בנים לא תצא שלא תוציא לעז על בניה, אבל רבנו האי גאון ז"ל כתב בתשובה לענין היה במזרח וכתב במערב לא תנשא ואם נשאת לא תצא אף על פי שאין לה בנים וכדאמר רבי יוחנן הכא גבי מתניתין דשלשה גיטין פסולין דמשום דקתני בה הולד כשר אם נשאת לא תצא אף על פי שאין לה בנים עכשיו. והא דאמרינן בגמרא הכא גבי גט קרח ושלום מלכיות תצא מיקמי דתיקום מתניתין כרבי מאיר הוא ולתרוצי אמאי לא חשיב להו במתניתין בהדי שלשה גיטין פסולין אבל לבתר דאוקימנא מתניתין בשלשה גיטין כרבי מאיר בנדפס: כרבנן כולהו גיטין דפסולין משום תקנתא דרבנן וגזרה דידהו כך דינן ואף על גב דלא אוקי מתניתין כרבי מאיר אלא מאן דאמר בנדפס: דאמר הכא תצא ולית הילכתא כותיה, ואשכחן בריש פרק קמא דמכילתין לרבה לאחר שלמדו פסול משום שמא יחזור דבר לקלקלו ואם נשאת לא תצא אלא דהתם פרישו טעמא משום דהשתא בעל לא מערער אנן ניקום ונערעער, וכן כתב הרמב"ם ז"ל כדבריו.ורבנו אלפאסי ז"ל כתב בתשובה והנך פסולי דקתני בהו פסול כגון ההוא דריש פירקא קמא אם נשאת תצא והולד ספק ממזר ואסור בממזרת ואסור בבת ישראל, וליכא גט פסול והולד כשר בר מאלין דמנינן גבי גיטין פסולין ואקשינן ותו ליכא והא איכא גט ישן התם תנשא לכתחלה הכא דיעבד שמע מינה דליכא גט פסול והולד כשר אלא הני דמנינן ושמע מינה תו דכל דתני פסול אם נשאת תצא בר מהני לאו למימרא דהנך דקתני בהו פסול כולהו ממזרין נינהו אלא דלא הוי כשרים ואיכא מינייהו ממזרין ואיכא מנייהו ספק ממזרין, עד כאן. ונמוקי הרמב"ן נ"ר כתב על תשובה זו אין דברי תשובה זו מכוונין ושמא סופרים שבשוה ולא אמר רבנו כן אלא כגון אותו שבריש פרק קמא שיש לחוש לזיוף ולא נתקיים אבל שאר הפסולין משום גזרת חכמים דמי להני דשלום מלכות וחביריו והכא אמרו הולד כשר וכן כל כיוצא בהן דהא תלמוד כל שהזכירו חכמים בפסולי גיטין של דבריהם בכולן הכשירו הולד ובקלין שבהן לא תצא, ושמא רבנו ז"ל סובר דדוקא הקשו ותירצו שלום מלכות וחביריו מפני שפירש רב בכל אותה משנה אבל חכמים אומרים הולד כשר אבל בשאר מקומות שלא נתפרש לא, אף על פי כן אינו נכון מן הטעם שאמרתי שהרי מכל מקום כל הנזכרין בתלמוד הולד כשר להם והיאך נניח מפורשין ונלמוד מן התסומין ואדרבה רב בההיא משנה פריש משום דידע דכל פסולי גיטין לחכמים ולד כשר והתם לא איתמר מנינא למעוטי כלום כי הכא, עד כאן.

10 רשב״א על גיטין פתח ↗

מתני': כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה. ולית הילכתא הכין דמתניתין רבי מאיר היא אבל לרבנן תצא והולד כשר וכדאמרינן בפרק המגרש גיטין פו, א גבי שלשה גיטין פסולין והא איכא גט קרח התם הולד ממזר הכא כשר הניחא לרבי מאיר אלא לרבנן מאי איכא למימר התם תצא הכא לא תצא וכי קאמרינן תצא הני מילי בשאין לה בנים מן השני אבל יש לה בנים לא תצא כדי שלא יוציא לעז על בניה, ומיהו לרבי יוחנן משמע לקמן בפרק המגרש דאפילו אין לה בנים לא תצא וקיימא לן כותיה, ולקמן נאריך בה יותר בסיעתא דשמיא בפרק המגרש.

10 חידושי רמב״ן פתח ↗

גמרא מדאקשינן והא איכ' גט קרח, ואמרינן לרבנן התם תצא ש"מ דכל פסולי הגט שאמרו במס' גיטין פסול סתם אע"פ שהוא פסול מדבריהם כך דינו שלא תנשא ואם נשא' תצא אלא שאין הולד ממזר לדברי חכמים וק"ל כוותייהו שהרי גט קרח לדברי חכמים לא הזכירו בו אלא שהוא פסול סתם ומפרש הכא שלא תנשא ואם נשא' תצא ואע"ג דליתי' אלא משום גזירה הי' ש"מ לכתב על עלה של עציץ נקוב דפסול גזרה שמא יקטום ולשאר כל האמור בהם במ' גיטין במשנה ובגמ' פסול כגון כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה בפ' כל הגט. וכן הכותב טופסי גיטין דגזר ר' אלעזר התם טופס אטו תורף וכן כיוצא בהן וכולן לא תנשא ואם נשא' תצא. ועוד מדאמרינן גבי גט ישן ללישנא קמא ואם נשא' לא תצא ש"מ דבכל פסולי דעלמ' אם נשא' תצא שאלו בא ללמד שלא תנשא לכתחלה לאפוקי מלישנא בתרא היל"ל לא תישא ואע"ג דקי"ל כלישנא בתרא דאמר אם נתגרשה תנשא לכתחלה שאני התם דקתני וב"ה אוסרין ולא קתני פוסלין.ומסתברא היו לה בנים לא תצא שאם אתה אומר תצא אתה מוציא לעז על הבנים כדאמרינן בפ' הזורק. ושמעתין נמי דייקא דקאמרינן התם תצא הכא לא תצא ואקשינן אלא למ"ד תצא מא"ל ומ"ד תצא רב דאמר אין לה בנים תצא יש לה בני' לא תצא ואי ס"ד בשאר גיטין פסולין לעולם תצא לימא התם יש לה בנים נמי תצא הכא יש לה בנים לא תצא ש"מ כל שהולד כשר אם יש לה בנים לא תצא שלא להוצי' לעז על בניה.וזהו דעתי בדבר זה, עד שנמצא בתשובות לרבינו האי גאון ז"ל לענין היה סופר במזרח וכתב במערב לא תנשא ואם נשא' לא תצא ואפשר שכל שאמרו בה הולד כשר לעולם לא תצא ואפילו אין לה עכשיו בנים דהא מתני' לא קתני מ"ה ואם נשא' הולד כשר ומסיק דלעולם לא תצא אבל בכלל הולד כשר הוא שלא תצא ודאמרינן בגמר' הכא גבי גט קרח ושלום מלכו' תצא מקמי דתיקום מתני' כר"מ אבל השת' אמרינן מתני' ר"מ היא אבל לרבנן כולהו גיטין דפסולין משום תקנתא דרבנן וגזירה דידהו כך דינן ואע"ג דלא אוקי מתני' כר"מ אלא מ"ד הכא תצא ולית הלכה כוותיה ואשכחן מ"ד בפ"ק לרבה לאחר שלמדו פסול גזירה שמא יחזור הדבר לקלקולו ואם נשא' לא תצא אלא דהתם פירשו טעמא משום דהשתא בעל מערער ואנן ניקום ונערער ואע"פ שאינו מחוור בטלה דעתנו אצל הגאון וכן מצינו להר"ם הספרדי ז"ל בדבריו.אבל ר"ה ז"ל כתב בתשובתו והנך דקתני בהו פסול כגון דריש פ"ק אם נשא' תצא והוולד ספק ממזר ואסור בבת ישראל. וליכא גט פסול והולד כשר בר מהלין דמני גבי גט פסולין ומקשינן ותו ליכא והא איכא גט ישן התם תנשא לכתחלה הכא דיעבד ש"מ דליכא גט פסול והולד כשר אלא הני דמנינן וש"מ תו דכל דתני פסול אם נשאת תצא בר מהני לאו למימר דהנך דקתני בהו פסול כולהו ממזרין הוו אלא דלא הוו כשרין ואיכ' מינייהו ספק ממזרים ואין דברי תשובה זו מכוונים ושמא סופרים שבשוה ולא אמרינן דכתב כן אלא כגון אותו שבריש פ"ק שיש לחוש לזיוף ולא נתקיים אבל שאר הפסולין משום גזר' חכמים דמו להנך דשלום מלכו' וחביריו והרי אמרו הולד כשר וכן כל כיוצא בהן דהא תלמיד כל שהזכירו חכמים בפסולי גיטין של דבריהם בכולן הכשירו הולד ובקלים שבהם לא תצא.ושמא ר"ה ז"ל סובר דדוקא הקשו ותרצו שלום מלכו' וחביריו מפני שפירש רב בכל אותה המשנה אבל חכמים אומרים הולד כשר אבל בשאר מקומות שלא נתפרש לא אע"פ כן אינו נכון מן הטעם שאמרתי שהרי מ"מ כל הנזכרים בתלמוד הולד כשר להם היאך יניח מפורשים וילמוד מן הסתומים ואדרבא רב בההיא משנה פריש משום דידע דכל פסולי גיטין לחכמים הולד כשר והתם לא איתמר מנינא למעוטי כלום כי הכא.

11 רש"י פתח ↗

הניחא לרבי מאיר - דאמר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר:

11 תוספות על גיטין פתח ↗

שלשה גיטין פסולים - איכא דמוקי בפ' בתרא לקמן גיטין דף פו. הך מתני' כר"מ אע"ג דאית ליה לר"מ כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר אור"ת דהכא היינו טעמא דהולד כשר דכך היה המטבע שלא יפסל הולד בהנך שלשה ואע"ג דר"מ סבר וכתב היינו וחתם מ"מ כשר הולד בכתב ידו ואין עליו עדים דכיון שהבעל עצמו כתב אין לך חתימה גדולה מזו ואין בו אלא עד אחד למ"ד בפ' בתרא ג"ז שם כתב ידו ועד שנינו שפיר אלא למ"ד כתב סופר ועד קשה ניחוש דשמא סופר כתבו להתלמד וזרקו לאשפה ובאתה האשה והחתימה עליו עד אחד ואין כאן שנים וי"ל שהסופרים חוששים למכשול ונזהרין בכך ומיהו אין רגילות להזהר לגמרי שתחשב כתיבת סופר כעד אחד:

10 וְהָא אִיכָּא גֵּט קֵרֵחַ! הָתָם הַוּוֹלָד מַמְזֵר, הָכָא הַוָּלָד כָּשֵׁר.

11 הָנִיחָא לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: כׇּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בְּגִיטִּין, הַוָּלָד מַמְזֵר. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

10 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

ומקשים: והא איכא והרי יש גט קרח גט מקושר, שהיו בו קשרים יותר ממספר העדים שחתומים עליו, שגם הוא פסול! ומשיבים: התם שם אם נישאה על ידו הולד ממזר, הכא כאן הולד כשר.

10 פני יהושע פתח ↗

גמרא והא איכא גט קרח כו' אלא לרבנן מאי איכא למימר. כבר כתבתי בס"פ הזורק דהא דפסיקא ליה לתלמודא דרבנן פסלי בגט קרח היינו מדתנן בר"פ גט פשוט דמקושר שכתב עידיו מתוכו פסול משום שלא נעשה כתיקון חכמים וא"כ ה"ה לגט קרח וכתבתי שם דאף על גב דבגמרא שם משמע דטעמא דמקושר שכתב עידיו מתוכו פסול היינו משום מאוחר ע"כ לדברי רבי חנינא בן גמליאל אבל לקושטא דמילתא קי"ל דמאוחר כשר בין בגיטין בין בשטרות וע"כ דאפ"ה פסול בעידיו מתוכו שלא נעשה כתיקון חכמים. ועפ"ז עלה בלבי ליישב הסוגיא דהכא דמקשה מגט ישן ואח"כ מגט קרח ואח"כ משלום מלכות ואין זה לפי סדר המשנה. ולמאי דפרישית איכא למימר דקושיא דגט קרח קאי אהא דמשנינן דגט ישן תינשא לכתחלה וכבר כתבתי לעיל במשנה דגט ישן דהא דלא פסלינן גט ישן משום מוקדם ע"כ איירי שנכתב זמן מאוחר ע"ש נמצא מוכח מזה דמאוחר כשר וע"כ דהא דפסלינן במקושר שעידיו מתוכו לאו משום מאוחר הוא אלא לפי שלא נעשה כתיקון חכמים וא"כ קשה מגט קרח ודו"ק:

11 ביאור שטיינזלץ פתח ↗

ומקשים: הניחא זה נוח לדעת ר' מאיר, שאמר: כל המשנה ממטבע שטבעו ממתכונת שתיקנו חכמים בגיטין הולד ממזר, ולכן גט קרח פסול לחלוטין, ואם נישאת בו הוולד ממזר, אלא לרבנן לשיטת חכמים שאין הוולד ממזר, מאי איכא למימר מה יש לומר? מדוע לא נמנה גט קרח בין הגיטין המנויים במשנה?

« גיטין פ״ה ע״ב גיטין פ״ו ע״ב »